בשבוע שעבר השתתפתי בכנס מטעם המחלקה שלי בצבא, בכל שנה עושים לנו כנס כזה כדי למלא מצברים.
בתחילה כינסו אותנו באולם להרצאה ראשונה שנקראת "פריצת המגבלה האנושית", עלה לבמה בחור נחמד בשם עופר בן דור הציג את עצמו כאיש עסקים, רץ מרתון בן 50 מרעננה, סיפר כי בעבר היה מנכ"ל קונצרן גדול.
הוא סיפר לנו את סיפור חייו, איך חייו התגלגלו אחרי שאיבד את אחיו במלחמה, אחרי שהמורה אמרה לו שלא יהיה מוצלח וכו'.
בהמשך דרכו החליט שהוא רוצה לעשות שינוי, הוא קרא באינטרנט מודעה שפירסם "בזה נבבה" בכותרת ההודעה היה רשום "דרוש רץ עם נשמה". בזה קם בוקר אחד והחליט שהוא רוצה להיות אצן שרץ למרחקים.
בעקבות המודעה פנה אליו עופר בן דור, הם נפגשו ולאחר מכן רצו ריצת נסיון שלא נפרדו אחריה.
מדובר בבחור עיוור שאינו בכושר, בלי שום רקע בספורט ודרושה עבודה מאומצת והשקעה רבה לשניהם.
בפרזנטציה הוא הראה לנו את כל המכשולים שעברו בדרכם. איך הם רצים יחד יד ביד קשורים אחד לשני לאורך כל הדרך, איך הם מתחלפים באמצע המרוץ עופר ובנו (רצים חצי חצי).
לבסוף אחרי הרבה מכשולים אחרי כ-4 שנים הם הגיעו במקום ה-5 באולימפיאדת בייג'ין.
אחרי שהוא סיפר לנו את כל הסיפור, הוא קרא לבזה לעלות לבמה (אני ורוב החיילים בהרצאה לא חשבנו שהבחור הזה יהיה נוכח בהרצאה), זה היה מאוד מאוד מרגש עד כדי דמעות, כולם קמו מהכיסאות באולם ומחו לו כפיים בלי סוף !
אה ושכחתי לרשום שבזה טיפס גם על האוורסט אחרי האולימפיאדה בבייג'ין.
כרגע בזה לומד במכון וינגייט כדי להיות מאמן, היו לו המון קשיים להירשם שם, לא רצו לקבל אותו כי הוא עיוור, אבל הוא התעקש והצליח.
זאת אחת מההרצאות הכי מרגשות ויפות שהשתתפתי.
לאחר מכן לקחו אותנו לכל מיני פעילויות של "עמותת אתגרים" (בזה האצן קשור לעמותת אתגרים).
חילקו אותנו ל-2 קבוצות, ונתנו לנו כל מיני משימות להתחרות אחד בשני, כל המטרה של הפעילות הזאת הייתה להראות לנו שבעבודת צוות כשעוזרים אחד לשני תמיד מצליחים.
בסוף היום הייתה לנו הרצאה של הישראלי הראשון שהגיע לאוורסט "דורון אראל" – להגיע לפסגה.
זאת הייתה הרצאה מעניינת זה אתגר שהוא מאוד קשה, מצריך המון כסף, תכנון מבעוד מועד.
לא לקבל החלטות בשטח אלא ללכת לפי מה שתוכנן כי בשטח אתה לא חושב טוב, איזה החלטות לקחת במקרים מסוימים.
הקשיים שבדרך, המאבק היומיומי בדרך לחלום.
הגדרת מטרות, מנהיגות, עבודה בתנאי לחץ, סיכונים, מוטיבציה גבוהה לאורך זמן.
הוא סיפר לנו שבאחד מטיפוסי ההרים שלו שהוא טיפס יחד עם מטפס הרים ולקראת הסוף הם נפרדו בגלל שהם רבו על משהו וזה אחד מהצעדים הכי טיפשיים ששניהם עשו כי זה סיכן אותם.
אחרי היום הזה חזרתי עם כוחות סופר מחודשים.
ובקיצור היה ממש כייף.
ותזכרו אתם יכולים להצליח בכל אשר תרצו, זה רק עניין של רצון.
לילה טוב,
מוטי.


























